נלהבת להגיש: פוסט מתלהב, ממש ש ל ל י נ ג

כמה הזדמנויות יש לה, לאשה בת 39, להתרגש כמו ילדה בת 16, או לחילופין לחוש עצמה כאילו היא בגן חובה?! אז זהו, שממש מעט. למזלי הרב, אלת המזל ריחפה מעלי והחליטה לגעת בי עם מג'יק סטיק בצבע חלודה וכך כמעט צהריים אחד, הגיעה אלי למשרד אשה מגניבה, עם שקית חומה בידה ולוק של צרפתיה בחופשה. היא התרגשה ואני התרגשתי ומי שצפה בנו מהצד-התרגש גם (כך התוודו בפני אח"כ). לאשה הזו, שהחזירה אותי לגן לכמה רגעים, קוראים אורית גידלי ולדבר שהביא אותה אלי קוראים – פרויקט ההתלהבות הגדול שהוא הדולה הכי יפה ומקסימה להוצאה של ספר שפגשתי מימיי:

נונה ומחק האויר

נונה ומחק האויר

נונה ומחק האויר הביא את אורית אלי, אבל היא לא באה לבד. היא הגיעה חמושה במאוויים וחשקים והושיטה לי שקית ובה חומר גלם ורוד ניאון והוראות מדוייקות לאיך צריך להשתמש בו. חוץ מהשקית היא גם הגדירה,בגדול, שאני חופשיה לעשות מה שבא לי ושרק אעדכן במה בחרתי.

זה היה לפני כמעט חודש.

מאז עברו בירקון הפרטי שלי, זה שבדרום תל אביב, כל כך הרבה בריפים, פיצוחים, תסכולים ושמחות מקצועיות -וביום שני הבנתי שההבטחה שלי לפוסט סופר מושקע בבוקר שלמחרת-פשוט לא תוכל להתקיים.

684e8975db0f4c77400fa3ed2f5d7020למזלי הרב, אורית היא לא מהסוג שמתייאש. היא ג'ינג'ית. אמיתית. אם היא החליטה שמשהו יקרה-הוא יקרה, גם אם אין לו זמן. וככה התחלנו מן חיזור מעגלי שנע בין וואצאפ למייל לטלפון לעוד וואצאפ, עד ששלשום, בערב מאוחר, הבנו שתינו שבכלל מענין אותנו משהו אחר. אורית אוהבת לחקור אנשים, אני אוהבת לשתף ויחד יצא לנו מה שתיכף תקראו פה – מן שאלון ותשובון סופר כנים ומהבטן (היא שאלה, אני עניתי). מוכנות/ים?

_____________________________________________

ש – על סולם אחד עד עשר כמה את אדם מתלהב?

"עשרתאלפים. אני אשה מתלהבת. אני מתלהבת משטויות הזויות ומדברים ממש מורכבים. אני מתלהבת מקיפוד שהגיע בטעות לגינה שלנו ומפיצוח לבריף שדפק לי בראש שבוע. אני מתלהבת מהגיגים שהילדים שלי ממציאים (בצדק! הם גאונים!!!) ומתלהבת כשיוצא לי בול השיער עם הסיכות (אני עושה עכשיו תנועות עם הידיים אבל את לא רואה אז דמייני)"

ש – מתי התלהבת בפעם האחרונה וממה?

"עכשיו. ממש ברגע זה! אני מאד מתלהבת מלמצוא רבע שעה ולענות לשאלות שלך"!

ש – מה הדבר שגורם לך להתלהב, מה ליבת הדבר?

"וואוו. שאלה קשה. לא חשבתי על זה אפעם. אני מניחה שזה משהו פיזי. בגלל שאני לא מחווטת כל כך טוב במוח אז סביר שזה קשור. פיזית זה קורה איפושו בין המוח לבטן, משהו שם עובד על אותו

חוט, לא ברור אגב מה מוביל למה, סביר שזה משתנה.

אוקיי, דוגמא:

"כשהתחילה מחאת העגלות, ישבתי  שמנמנה ועצבנית על אדים אחרונים של הורמונים אחרי לידה. בדיוק התפרסמה כתבה בדה מארקר על זה שהורים זה דבר אידיוט שאפשר למכור לו הכל ביוקר. אני זוכרת את הרגע שפשוט התחרפנתי. ישבתי, פתחתי קבוצת פייסבוק, והתחלתי להתמרמר ולהתמחא. משהו שם בכוכבים בדיוק היה מעל, כי תוך שעה זה התחיל להיות מטורף. בסוף היום הזה, כשכבר התקשרו מהתקשורת, הבנתי שהצלחתי לעשות התחלה של משהו. זה היה רגע מכשף. רגע שהבנתי שהכח של כמות הרגש וההתלהבות שהרגשתי כלפי משהו היא כל כך חזקה שהיא יוצאת לי מהגוף. היא עברה לפייסבוק ומשם לעוד אנשים, לכפות ידיים ולרגליים ומשם הלאה. לא באתי מאג'נדה אקטיביסטית חוץ ממחאות למורה לספרות בתיכון, וזה היה מטורף פתאום להרגיש את הכח הזה מדבק".

מחאת העגלות -צעדה מס.1

מחאת העגלות -צעדה מס.1

האם זה השתנה לאורך השנים?

ברור!!!  כשהייתי צעירה היתי הרבה יותר עצורה ואצורה. היו תקופות בשנות התבגרותי שהייתי מאד עצובה ומסוגרת. אני חושבת שהשינוי הגדול קרה כשנולדה זואי. לא מייד, כי הייתי חייבת לסמן קודם וי על דכאון אחרי לידה מהגיהינום, אבל מייד אחרי שסיימתי אותו – משהו בי השתנה. בכלל, אני מוצאת שילדים הם קטליזטור מעולה להתלהבות. לי זה שינה את החיים ההתלהבותיים שלי".

10483481_673034276128570_1348540855_n

ש – האם היתה פעם שהתלהבות ממשהו הפתיעה אותך?

"כן. לא מעט אפילו. זה יישמע סופר קלישאתי אבל מאז שייסדתי את השוות שלי (קהילה של נשים ואימהות מבוססת מיקום גיאוגרפי בארץ ובעולם) – אני מתלהבת מלתת ולעשות עבור אחרים. מה שהדהים אותי בהקשר הזה, זה שהתלהבתי מהצד השני של זה – החלק של הלקבל. זה לא בא לי בקלות בכלל. זה היה שריר מאד חלש אצלי ולא צפותח. אבל כשהבנתי שיש קשר ישיר בין הלתת ללקבל-שחררתי ואת יודעת מה?! חובה לנסות!!!"

10735536_599559090149360_1188614847_n

יפעת ינאי וכרמי ואסתי רוזנסקי -שתי נשים אהובות וכה משמעותיות בחיי. אתן אני מנהלת את השוות

ש – מה המחיר של ההתלהבות בחייך?

"איפושו אני מניחה שזה אותו מחיר שמכונית משלמת על קיק דאונים ושריפת דלק. להתלהבות יש שני צדדים – היא מייצרת אדרנלין, דרייב, פאשן ושמחה, היא מדבקת, היא גורמת לדברים לנוע, להתרחש, לאנשים להידבק ולהתחשמל לטובה ולהתחיל לנוע. ומצד שני היא מכלה אנרגיות אם לא מכוונים אותה נכון ואם לא מווסתים אותה וממננים אותה. היום, כשאני במקום יותר קשוב לעצמי, אני יודעת שהתהלבות יתר גורמת לי להתעייף. אני מתחילה לפהק ולהרגיש מנותקת. אז אני יודעת שאני מתלהבת לא במקום הנכון".

אוקיי, שוב אני צריכה דוגמא.

"אם הייתי מתלהבת פחות הייתי יכולה לחוות הכל כולל הכל בפחות עוצמה. לא כל קיפוד דרוס, לא כל ילד עזוב, היה פשוט פוצע אותי. הווליום של הרגש הוא חורך ומעייף. כשהייתי מפיקה אז בכל פעם שהייתי מסיימת הפקה גדולה, היתה התרסקות טוטאלית של מערכות. הייתי תמיד חולה אחר כך. מרוקנת. עם הזקנה מגיעה יותר פרופורציה, אני לומדת לא לתת יותר ממה שהצד השני רוצה לקבל. למשל מישהי כתבה לי בפייסבוק שהיא במצב לא טוב- ואני כבר תוך עשר דקות ארגנתי לה פרוייקט מייקאובר, והיא רק רצתה שיגידו לה 'יהיה בסדר'. היום אני כבר בודקת מה הצד השני רוצה. זה קשור להקשבה, לזה שאני לא נותנת להתלהבות לכסות את הקשב".

ש- קרה פעם שהיית אמורה להתלהב ולא התלהבת?

"ברור. נגיד בחתונה שלי פגשתי את הספקים עשר דקות לפני החתונה. מרב לחץ שחררתי יותר מדי ורק חיכיתי שזה ייגמר. אני לא משחקת תפקיד של מתלהבת. אני השקרנית הגרועה בתבל, אם אני צורמת לעצמי על התדר של האמת שלי אני מרגישה קרה או נהיית חולה. פשוט לא יכולה.

11374314_718773558256114_609359734_n

בדיוק חגגנו שמונה שנות נישואין. פייר? שללינג עלינו!!

ש – איך זה להיות אדם מתלהב בסביבת עבודה קולית?

"מומלץ! סופסוף אני במקום האידיאלי לתכונה הזו. אני מקוה שההתלהבות שלי מלהיבה את הצוות/ים. אם לא-אדע את זה אחרי שייקראו את הכתבה…"

 

ש- איך זה להוביל צוות, סמכותיות מול התלהבות?

"אני חושבת שזה מזין אחד את השני. סמכותיות היא לאו דווקא הצד השני של התלהבות. היא עוד נדבך. ואם את אדם שנעים להיות במחיצתו, אדם שמעורר מחשבה בקרב אחרים, מניע לפעולה ולמחקר, מתסיס התלהבות ומתניע מהלכים – הסמכותיות מתקבלת טוב יותר".

ש- האם את מאחלת לבתך להיות אדם מתלהב?

אני מאחלת לה שלעולם לא תחדל מלהיות המתלהבת שלי ובהזדמנות זו אני רוצה להודות לה על שהדליקה אצלי את המתג של ההתלהבות.

ש- איזה סוג של התלהבות את לא אוהבת?

פייק. מזוייפת. אני יודעת לזהות אותה ממרחקים!

ש- מי האנשים שאת מתלהבת מהם או שלימדו אותך להתלהב?

זואי הבת שלי. מיקיי הבן שלי, סיון-ה בי אפ אפ שלי

10946516_853871728009961_913843512_n

תגידו לי אתן, לא להתלהב?! עיניים של אמא

ש- מה הדבר הבא שאת כבר מתחילה להתלהב ממנו?

הספר שלי!!!!! טפו חמסה

ש- לשנה הקרובה האם את מאחלת לעצמך יותר או פחות התלהבות?

יותר. תמיד יש לאן לשאוף!

_____________________________________

השעה 22:54. אני מסיימת לכתוב, לערוך ולהעלות ויזואלים. חזרתי הביתה מיום ארוך מאד ולפניי יום ארוך יותר -מחר. אבל בבטן שורקת לי כבר ההתרגשות של מחר בבוקר, שכל כולה בצבע ג'ינג'י חלודה ומוקדשת לאשה אחת שעשתה אותי שמחה כמו ילדה בגן ולילדה אחת, בשם נונה, שכבר פעם שניה מלווה אותנו בכל טקס שינה.

הפוסט הזה חותם שרשרת של פוסטים נלהבים ושללינגים של מיטב בלוגריות ישראל. אני באמת באמת שמחה ומתרגשת להיות חלק מהנבחרת הזו!

להמשך קריאה

השעה שבין 7:00-8:00

הפוסט הראשון באתר החדש. פוסט שכתבה הבלוגרית המוכשרת והאהובה – תמר בהרב AKA "אמא ירושלמית". במקור, הפוסט הזה נכתב לסוף החופש הגדול אבל בפועל, העבודה על האתר (כצפוי כאילו?!) נמשכה ונמשכה וסבלה מכל מחלת ילדות אפשרית וכך יצא שהפוסט המושקע הזה רואה אור רק עכשיו. אתן יודעות מה? התארגנות בוקר (וערב) זה טיימלס – הפסוט הזה רלוונטי בכל יום מימות השנה, בכל מזג אויר ובכל עונה.
אז קבלו בבקשה את הפוסט הראשון בבלינגבלינג החדש והכינו את המדפסת והשרוולים, מוכנות?
…הקטע הזה שקמים בבוקר ובעצם נזרקים למין ענף ספורט מטורף שעדיין לא ברור איך הוא לא נכנס לאולימפיאדה – להתארגן ולארגן את הבית והמשפחה בפרק זמן בלתי אפשרי. אין שנייה מיותרת אפילו בשביל לפהק… ואז בערב אחרי קצת כיף ומשחקים (ובלאגן כמובן) שוב התארגנות מתישה: ארוחת ערב, מקלחות, פיג'מה, צחצוח שיניים, סיפור לילה טוב… רק שבמציאות מה שמפריד בין המילים אלה לא פסיקים אלא דקות ארוכות של ויכוחים, משא ומתן, תחנונים וסחיטה באיומים 🙂 מכירות את הדקות האלה אחרי שהן נרדמו? נראה כאילו חלמתן עליהן כל היום אבל כשהן מגיעות סוף סוף, כל מה שיש לכן כוח לעשות זה במקרה הטוב לרבוץ מול הטלוויזיה, ובמקרה הרע פשוט להירדם על השטיח בחדר הילדים. מתבקש לעשות כאן קצת סדר!
כל הורה יודע שאחד הדברים שעוזרים להתארגנות הבוקר והערב, זו שגרה ברורה ומסודרת. אז נכנסתי לפינטרסט והתחלתי לתור אחר רעיונות שיסייעו לנו קצת בעניין הזה. אספתי את הרעיונות השווים והקלים לביצוע, עיבדתי קצת, ניסיתי אותם על השפנים הקטנים שלי, וחזרתי אליכן עם המסקנות. מוכנות?
מתעוררים – פלייסמט של בוקר
(הרעיון מהאתר Au Pair in America)
כל כך פשוט וגאוני – בזמן ארוחת הבוקר עוברים על רשימת המשימות ומסמנים את אלה שכבר בוצעו. הילדים מרגישים סיפוק ממילוי המשימות ולכן להוטים לסיים את הארוחה ולמלא גם את המטלות שעדיין לא הספיקו. תאמינו לי שאפשר לחסוך ככה חצי מזמן ההתארגנות, פשוט פתרון קסם! דרך אגב, המשימות אמנם כתובות במילים אבל גם הקטנטנים שעדיין לא יודעים לקרוא הבינו את הרעיון וביקשו קצת עזרה כדי לעבור על הרשימה.
מה צריך?
– טוש מחיק
– רצועה דקה של סקוץ'
– פלייסמט מודפס עם למינציה – הקובץ להורדה כאן
אז כל מה שנשאר לעשות זה להדביק את רצועת הסקוץ' הדקה על מרכז הפלייסמט וגם על הטוש המחיק, ואז להצמיד את הטוש לפלייסמט. הערה קטנה: את הפלייסמט כדאי להדפיס בגודל A3 ולעשות לו למינציה. אפשר לעשות זאת בכל בית דפוס בעלות של כמה שקלים. אם אתן מתעצלות, אפשר להדפיס בבית גם בגודל A4 (שימו לב להגדרות ההדפסה) ולצפות את הדף בטפט שקוף.
סדר בבלגאן – לוח מטלות שעושה חשק לעזור
(הרעיונות מהאתר Kidspot ומהבלוג The Clay Family)
לא רק בבוקר ובערב, גם במהלך היום חשוב לשמור על הסדר הטוב. הרבה פעמים אני מוצאת את עצמי תולשת שערות עד שהילדים מואילים בטובם לסייע קצת בבית (מה כבר ביקשתי? שיעשו ספונג'ה, כביסות וכלים? כל כך קשה?!) ולכן חיפשתי רעיון שירתום אותם בשמחה למאמץ המלחמתי, אה… המשפחתי. קודם כל, חשוב לדעת אילו משימות מותאמות לגילים השונים ולפי זה להחליט יחד מה כל אחד בבית לוקח על עצמו. יש ברשת אינספור אתרים שמציעים רשימות של מטלות לפי גיל (כאן לדוגמה), אז כדאי להיעזר בהן. ועכשיו, לעבודה.
רעיון מס' 1:
הרעיון הראשון הוא לקחת מתלה לידית הדלת כמו אלה שיש בבתי מלון ("נא לסדר את החדר") ולהפוך אותם ללוח משימות אישי שמזכיר לילדים מה עליהם לעשות. בהתחלה האטבים עם המטלות נמצאים בצד של "צריך לעשות" וכל מטלה שכבר בוצעה יכולה לעבור לצד של "כבר עשיתי". תתפלאו כמה מהר המטלות מתבצעות לפתע ללא שום ויכוחים!
מה צריך?
– סול
– מספריים
– אטבי עץ
– טוש פרמננטי
– אלמנטים לקישוט
גוזרים מהסול את הצורה של השלט, מדביקים את הקישוטים היכן שרוצים (מומלץ לשתף את הילדים, הם ייהנו מאוד!), כותבים על השלט את הכותרות "צריך לעשות" ו"כבר עשיתי", כותבים את המטלות על האטבים, מצמידים את האטבים לשלט והוא מוכן לשימוש. שימו לב, כדאי להצטייד בכמות נדיבה של אטבים כדי שיהיה ניתן לשנות את רשימת המטלות לפי הצורך.
רעיון מס' 2:
הרעיון השני הוא לוח ממוסגר שניתן לתלות על הקיר או להניח במקום נגיש. אפשר להכין כזה מותאם אישית לכל אחד מבני המשפחה ובסוף היום לוודא שכולם מילאו את חלקם במטלות הבית. הלוח מודולרי גם כי הוא מחיק וגם כי ניתן להדביק ולהסיר ממנו את הכרטיסים בקלות, ולכן אפשר להשתמש בו גם כלוח מודעות אישי או סתם פינה לציור חופשי.
מה צריך?
– מסגרת
– בד
– כרטיסי משימות
– דבק בלו-טק
– טוש מחיק

מכניסים את הבד למסגרת, כותבים עם הטוש המחיק כותרות מתאימות ומצמידים את הכרטיסים ללוח בעזרת הדבק בלו-טק.
ליל מנוחה – לוח משימות מגנטי
(הרעיון מהבלוג My Name is Snikerdoodle)

בחוץ כבר חשוך אבל הזאטוטים חושבים שדווקא עכשיו זה הזמן לכל מה שלא הספקנו היום, ומבקשים לדחות עוד ועוד את שעת ההשכבה. ברגע שתלינו יחד את לוח המשימות הזה על המקרר, הערב תקתק בלי שום עיכובים מיותרים. לאט אבל בטוח סוגרים עוד פינה ועוד פינה עד שכולם במיטות, וסוף סוף… קצת שקט.
מה צריך?
– דפים קשיחים
– כרטיסי משימות
– דבק
– מספריים / סכין חיתוך
– פסי מגנט דביקים

מדביקים את כרטיסי המשימות על הדף ברווחים שווים ומקפלים את הדף לשניים לרוחב. פותחים את הקיפול וגוזרים בין הכרטיסים כך שיהיה ניתן לקפל כל כרטיס בנפרד. מדביקים פס מגנט מתחת לכרטיס ובראש הדף במקום המתאים כך שיהיה ניתן להצמיד את הכרטיס על ידי קיפול. מכינים כרטיסים שכתוב עליהם "בוצע" ומדביקים אותם בצד השני של הדף, כך שהם נראים לאחר הקיפול.
וכשזה המצב, אפשר ליהנות מכוס קפה טובה ברוגע ובשלווה…

להמשך קריאה
סגירת תפריט